בבוקר אביבי מרענן, השמש זורחת וזוהרת מעל ירושלים, והחיות בגני התנ"ך מנערות את שנת החורף.

On a refreshing spring morning, the sun shines and glows above Jerusalem, and the animals in Ganey HaTanakh shake off their winter slumber.

נועם, טאלי ויעל עומדים ליד הכלוב של הג'ירפים, מתכוננים לאירוע הפסח הגדול שמתקיים היום.

Noam, Tali, and Yael stand by the giraffe enclosure, preparing for the big Passover event taking place today.

נועם, שומר חיות מנוסה, מצביע על הפעמון העתיק שמקשט את כיכר הכניסה.

Noam, an experienced animal keeper, points to the ancient bell adorning the entrance square.

"האירוע הזה חשוב מאוד לחיות ולשימור.

"This event is very important for the animals and conservation.

אנחנו צריכים שזה יהיה מושלם.

We need it to be perfect."

"טאלי, מתמחה חדשה, קצת לחוצה.

Tali, a new intern, is a bit stressed.

היא רוצה להוכיח שיש לה יכולת.

She wants to prove she's capable.

"אני כאן כדי לעזור, כל מה שתצטרכו!

"I'm here to help, whatever you need!"

" היא מחייכת לשניהם.

she smiles at both of them.

יעל, אחראית האירוע, מתוחה קלות, דואגת מה יחשבו המבקרים.

Yael, the event coordinator, is slightly tense, worrying about what the visitors will think.

היא מסדרת את הדוכנים עם חומרים לימודיים על חיות מקראיות, מבקשת שהכל יתקתק ללא תקלות.

She arranges the booths with educational materials about biblical animals, hoping everything runs smoothly without a hitch.

האורחים מתחילים להגיע, הילדים מתרוצצים בין הפרחים שנמצאים בשיא פריחתם.

The guests begin to arrive, and the children run between the flowers in full bloom.

אבל במקום להתפעל מהיופי, נועם מקבל טלפון דחוף.

But instead of admiring the beauty, Noam receives an urgent phone call.

יש בעיות חשמל.

There are electrical problems.

הגנרטורים ישנים ויש סכנה לניתוק חשמל בכל הגן.

The generators are old, and there is a risk of a power cut throughout the park.

נועם מתלבט.

Noam hesitates.

"אני יכול לנסות לתקן את הגנרטור, אבל זה מסוכן.

"I can try to fix the generator, but it's dangerous.

או שאני הולך לנהל את זה דרך האחראים," הוא אומר ליעל וטאלי.

Or I can handle it through the supervisors," he tells Yael and Tali.

יעל מביטה בנועם, יודעת שהוא היחיד שממש מבין במכונות האלה.

Yael looks at Noam, knowing he's the only one who truly understands these machines.

"אם אתה מאמין שאתה יכול לעשות את זה, נעמוד מאחוריך.

"If you believe you can do it, we'll stand behind you."

"נועם מחליט שהוא מנסה.

Noam decides to give it a try.

הוא וטאלי רצים למרתף, שבו נמצאים הגנרטורים.

He and Tali run to the basement, where the generators are located.

יחד, הם עובדים במהירות לתקן את התקלה.

Together, they work quickly to fix the issue.

בזמן הזה, יעל מעסיקה את האורחים עם סיפורים על מצרים העתיקה וקשרי החיות למקרא.

Meanwhile, Yael entertains the guests with stories about ancient Egypt and the animals' connections to the Bible.

בדיוק כשנגמרת הסבלנות בקרב הקהל, האורות שבים.

Just when the audience's patience is running thin, the lights come back on.

המבקרים מוחאים כפיים בהתלהבות גדולה ונועם מתחיל להרגיש שהם הצליחו.

The visitors clap enthusiastically, and Noam starts to feel that they succeeded.

פסח הופך לחגיגה גדולה של חיות, תלמידים, ותושבים מרוצים.

Passover turns into a grand celebration of animals, students, and satisfied residents.

נועם מרגיש שהעומס ירד מעט.

Noam feels the pressure lift a bit.

הוא מבין שהוא יכול לסמוך על הצוות שלו.

He realizes that he can rely on his team.

טאלי מרגישה שהיא ניצחה את פחדיה לראשונה ויעל שמחה שדאגתה לחינם - האורחים העריצו את עבודתה והעניקו לה מחמאות.

Tali feels she has conquered her fears for the first time, and Yael is relieved that her worries were unfounded—the guests admired her work and gave her compliments.

שלושתם עומדים בלב הרחוב, מביטים על הילדים המאושרים של הילדים המחזיקים בידי הוריהם.

The three of them stand in the heart of the street, watching the happy children holding their parents' hands.

"עשינו את זה!

"We did it!"

" אומרת טאלי ומחייכת חיוך גדול.

says Tali with a big smile.

"עשינו את פסח מיוחד.

"We made Passover special."

"הסיפור נגמר באחדות, תקווה ואמונה שהם יכולים להשפיע לטובה על חיות הגן והשימור בעתיד – ובזה, כל אחד מהם מצא את גיבורו הפרטי.

The story ends with unity, hope, and the belief that they can positively impact the park's animals and conservation in the future—and in this, each of them found their personal hero.