קו אור חם השתלשל מבין עלים ירוקים בגן הבוטני, מסדר דרכו בין השבילים הקטנים והפרחים הצבעוניים.

A warm beam of light wove its way through the green leaves in the botanical garden, finding its path between the small paths and colorful flowers.

הגן היה מלא בריחות פרחים וניחוחות שמנים, והפך לשקט פסטורלי במרחק רחוק מרעש העיר.

The garden was filled with the scent of flowers and fragrant oils, transforming into a pastoral quiet far from the noise of the city.

אבי ותמר ישבו בפינה שקטה אחת.

‎Avi and ‎Tamar sat in a quiet corner.

אבי, נלהב מהטבע למרות אלרגיותיו העונתיות, נשען לאחור על ספסל עץ קטן.

‎Avi, enthusiastic about nature despite his seasonal allergies, leaned back on a small wooden bench.

בעיצומה של השמש הקייצית, הוא שאף לריאותיו אוויר רענן והרגיש נחת קטנה בתוך העסים והשיחים.

In the midst of the summer sun, he inhaled the fresh air into his lungs and felt a small sense of ease among the trees and shrubs.

אך לפתע, תחושת גירוי מוכרת התחילה להתחנף בכל גרונו.

But suddenly, a familiar itchy sensation began to tease his throat.

הוא אחז בנחיריו והשתעל בעדינות.

He grabbed his nostrils and coughed gently.

"תמר," הוא זעף קלות, "אני חושב שאלה האלרגיות שלי... ושכחתי את התרופה."

"‎Tamar," he grumbled slightly, "I think it's my allergies... and I forgot my medicine."

תמר, חברתו הנאמנה והמסודרת, תמיד ידעה להציע פתרונות.

‎Tamar, his loyal and organized friend, always knew how to offer solutions.

היא חיפשה בעיניה ברחבי הגן, מחפשת דבר שיכול להקל על מצבו של אבי.

She looked around the garden, searching for something that might ease ‎Avi's discomfort.

"אל תדאג, אבי," היא אמרה בחמלה, "אני אלך לחפש תחנת רפואה או בית מרקחת קרוב."

"Don't worry, ‎Avi," she said compassionately, "I'll go look for a medical station or a nearby pharmacy."

תוך כדי שתמר יצאה למסע מהיר למצוא עזרה, אבי קם והתהלך בניסיון למצוא נקודה פחות מכוסה באבקה.

As ‎Tamar went on a quick quest to find help, ‎Avi got up and wandered around in an attempt to find a less pollen-filled spot.

הריחות הפרחיים שנמשכו עם הרוח לא עזרו לו.

The floral scents carried by the wind didn't help him.

תמר חזרה מיד בזמן.

‎Tamar returned just in time.

בידיה הייתה חפיסת כדורים ופרוספקט קטן.

In her hands was a pack of pills and a small pamphlet.

היא רצה אליו במהירות.

She ran to him quickly.

"מצאתי אותם," היא קראה, מושיטה לעברו את התרופה.

"I found them," she exclaimed, extending the medicine towards him.

אבי, שהאלרגיות שלו התגברו באותו רגע, לקח את הכדורים בזריזות והרגיש הקלה מיידית.

‎Avi, whose allergies had intensified at that moment, took the pills swiftly and felt immediate relief.

אחרי כמה רגעים של שקט, שניהם חזרו לשבת בספסל בו התחיל היום.

After a few moments of quiet, they both returned to sit on the bench where the day had begun.

השמש עדיין זרחה בעדינות ותמר חייכה לאבי כשהוא נשם בנינוחות.

The sun still shone gently, and ‎Tamar smiled at ‎Avi as he breathed calmly.

"חשוב להיות מוכן," היא אמרה ברוך.

"It's important to be prepared," she said softly.

הוא הנהן, מביט סביבו, מתמלא הכרת הטוב.

He nodded, looking around, filled with gratitude.

"את צודקת.

"You're right.

עכשיו, בזכותך, אני יכול ליהנות מהגן בלי פחד."

Now, thanks to you, I can enjoy the garden without fear."

כך, בין עצים ופרחים, הבין אבי שבעזרת תמיכה והכנה נכונה אפשר להגדיר מחדש את ההנאות שלו.

Thus, between the trees and flowers, ‎Avi realized that with the right support and preparation, he could redefine his pleasures.

השניים נשארו בגן, המורים על שיחות קלילות וחוויות קיץ מלאות טבע.

The two stayed in the garden, engaging in light conversations and summer experiences full of nature.